וומלאכי הרוחות לכל מעשיו בשמים ובארץ ובכל העמקים, ומלאכי החושך והאור והשחר והערב אשר הכין בחכמת תבונתו:
זואז ראינו מעשיו ונברכהו ונהללהו על כל מעשיו כי שבע מלאכות גדולות עשה ביום הראשון:
חוביום השני עשה את הרקיע בין המים ויבדלו המים ביום ההוא חציים עלה מעל לרקיע וחציים ירד מתחת לרקיע אשר בתווך על פני כל הארץ:
טוזאת המלאכה האחת אשר עשה ביום השני:
יוביום השלישי עשה באמרו, יקוו המים מעל פני כל הארץ אל מקום אחד ותראה היבשה:
יאויעש למים כאשר אמר להם ויקוו מעל פני הארץ אל מקום אחד מחוץ לרקיע ותראה היבשה:
יבוביום ההוא ברא למים את תהומות הימים למקוה מימיהם, וכל הנהרות ומקומות מקווה המים בהרים ובכל האדמה:
יגוכל האגמים וכל טל הארץ והזרע אשר יזרע למינהו וכל מאכל אשר יאכל והעצים עושי פרי ועצי היער וגן העדן לתאווה:
ידכל ארבע הבריאות הגדולות האלה ברא ביום השלישי:
טווביום הרביעי ברא את השמש ואת הירח ואת הכוכבים ויתן אותם ברקיע השמים להאיר על כל הארץ:
טזוישם אותם למושלי היום והלילה ולהבדיל בין אור ובין חושך:
יזויעש אלהים את השמש לאות גדולה על הארץ לימים ולשבתות לשנים וליובלים ולכל תקופות השנה:
יחולהבדיל בין אור ובין חושך ולמגד כל דבר אשר יצמח ויפרה על הארץ:
יטאת שלושת המינים האלה עשה ביום הרביעי:
כוביום החמישי ברא את התנינים הגדולים בתוך תהומות המים כי המה ראשית יצורי ידיו את כל הבשר ואת כל השורץ במים את הדגים ואת כל אשר יעופף את כל עוף כנף למינהו:
כאויזרח להם השמש למרפא ולכל אשר על הארץ לכל הצומח על הארץ ולכל עצים עושי פרי ולכל הבשר:
כבאת כל שלושת המינים האלה עשה ביום החמישי:
כגוביום הששי עשה את כל חיות הארץ, ואת כל הבהמה ואת כל רמש האדמה:
כדואחר כל זאת עשה את האדם, זכר ונקבה עשה אותם:
כהוישימהו לרודה בכל אשר על הארץ ואשר בימים ובעוף השמים ובחיות הארץ ובבהמה ובכל הרומש הרומש על הארץ ובכל האדמה לכל זאת עשה אותו לאדון:
כוואת ארבעת המינים האלה עשה ביום הששי ויהיו כולם שנים ועשרים מינים:
כזויכל את כל מלאכתו ביום השישי את כל אשר בשמים ועל הארץ ובימים ובעמקים את אשר באור ובחושך ובכל:
כחויעש לנו אות גדולה את יום השבת, כי ששת ימים נעשה כל מלאכה וביום השביעי נשבות מכל מלאכה כל מלאכי הפנים וכל מלאכי הקדושה:
כטאלינו אל שני המינים הגדולים האלה אמר את הדבר הזה כי נשמור את יום השבת איתו בשמים ובארץ:
לויאמר אלינו הנה אנוכי מפלה לי עם מקרב העמים, אשר יחוגו את יום השבת גם הם:
לאוהקדשתי אותו לי לעם וברכתי אותו כאשר הקדשתי את ימי השבת וברכתי אותם כן אברך אותו והיו לי לעם ואנכי אהיה להם לאלהים:
לבואבחר בזרע יעקב מכל אשר ראיתי ואכתוב אותו לי לבני בכורי ואקדיש אותו לי לעולם ועד:
לגואלמדם את יום השבת למען ישבתו בו מכל עבודתם:
לדוישם בו אות כי יחוגו גם המה עמנו את השבת ביום השביעי לאכול ולשתות ולברך את אשר ברא את הכל:
להכאשר ברך גם הוא אותו ויקדשהו לו לעם, לעמוד בראש כל העמים ולחוג אתנו יחדיו את יום השבת:
לוויעש כי יעלו פקודיו לפניו לריח ניחוח, לרצון לפניו כל ימי שניים ועשרים ראשי בני האדם עד יעקב:
לזושניים ועשרים מיני מלאכות נעשו עד היום השביעי הזה:
לחהיום הזה מבורך ומקודש, וגם האיש ההוא מבורך ומקודש:
לטושניהם גם יחד, לקדושה ולברכה.
מויעקב וזרעו היה יהיו תמיד ברוכי קדושי העדות והתורה, כאשר קידש וברך לפנים את יום השבת ביום השביעי:
מאויברא את השמים ואת הארץ ואת כל הנברא בששת ימים ויועד ה׳ חג קדוש לכל ברואיו:
מבעל כן צוה עליו את כל ברואיו, כי ימותו כל מחללו מות ימות
מגואתה צו את בני ישראל כי ישמרו את היום הזה לקדשו לבלתי עשות בו כל מלאכה ולא יחללוהו:
מדכי קדוש הוא מכל הימים וכל מטמאו מות יומת, וכל העושה בו מלאכה מות יומת לעולם ועד:
מהלמען ישמרו בני ישראל את היום הזה לדורותיהם, ולא יכרתו מן הארץ:
מוכי הוא יום קדוש ויום ברוך, וכל איש אשר ישמרהו וישבות בו מכל עבודתו יהיה קדוש וברוך לעולם כמונו:
מזואתה הודע ובאר לבני ישראל את משפט היום הזה, כי ישבתו בו ולא יזנחו אותו בשרירות לבם:
מחלבל יעשו בו דבר מכל צרכיהם, ולא יעשו בו כל מאכל אשר יאכל וכל משקה אשר יישתה:
מטולא ישאבו מים ולא ישאו בו משא להוציא ולהביא בשעריהם, אם לא הכינו להם דבר בששת הימים במושבותיהם:
נודבר לא יוציאו ויביאו ביום הזה מבית לבית, כי הוא קדוש ומבורך מכל ימי היובל בשנות היובל:
נאבו שבתנו בטרם יגלה אוזן אנוש לשבות בו על הארץ:
נבובורא כל היקום ברך אותו, אכן לא קידש כל מתי חלד וכל העמים לשבות בו כי אם את ישראל לבדו:
נגלו לבדו נתן את יום השבת לאכול ולשתות ולשבות בו על הארץ:
נדויברך אותו בורא כל היקום, אשר ברא את היום הזה לברכה ולקדושה ולתהלה על כל הימים:
נהזאת התורה והעדות מורשה לבני ישראל חוקת עולם לדורותיהם: